זירת ההתבוננות של פיליבר הפעם הן החזרות להצגת הקיץ השנתית בלה-בורד, מוסד פסיכיאטרי השוכן בתוך טירה יפהפייה בעמק הלואר.  פיליבר שהה שם כמה שבועות, ומצא חוסים המסוגלים ללמוד טקסט מורכב, ואף לתת לו פרשנות בימתית. הוא התלווה אליהם גם בשגרת השיחות, בטיולים בפארק ובשעת מילוי המשימות המוטלות עליהם במסגרת תחזוקת המקום, כשהכל מתנהל תוך כבוד הדדי. 

ההיכרות עם החוסים מחדדת את התובנות שלנו לגבי מי שפוי, מי נורמלי ובעיקר מי לא. פיליבר עצמו העיד על יצירתו: "זהו סרט שמדבר איתנו על מה שמחבר אותנו זה לזה כאנשים. על היכולת שלנו, וחוסר היכולת לתת מקום לאחר. ובעצם, על מה שהאחר, על כל שונותו ומוזרותו יכול לגלות לנו על עצמנו".